לאחר נפילתו של המשטר הסובייטי עם תחילתן של שנות התשעים, החלה הגירה מאסיבית של יוצאי ברית המועצות לישראל. מדובר באחת העליות הגדולות והמשמעותיות שנערכו במדינה ולאורך השנים עלו לישראל כ-1.2 מיליון יהודים דוברי רוסית. רבים מהעולים השתלבו היטב בחברה הישראלית ורכשו כישורי שפה, כלים חברתיים ונטמעו אל התרבות המקומית. עם זאת ובנוסף לכך, רבים מהעולים שמרו על תרבות רוסית עשירה ובחרו להמשיך ולחיות בתוכה, או להמשיך ולהתנהל בה לצד הזהות הישראלית החדשה. כתוצאה ממגמה זו, הפכה השפה הרוסית למשמעותית ביותר בחברה הישראלית המתחדשת ונעשתה לשפה נפוצה המדוברת על ידי חלק משמעותי מאוכלוסיית אזרחי המדינה. מקום הכבוד לו זוכה השפה הרוסית בישראל נובע ממספר גורמים מרכזיים.
קשיי הסתגלות
רבים מהעולים מברית המועצות התקשו להיקלט אל החברה הישראלית וכתוצאה מקשיים כלכליים, פערי תרבות וגילויי גזענות, בחרו להישאר מסוגרים ולחיות בקהילות דוברות רוסית. חשוב לזכור גם את העובדה כי העברית נחשבת כאחת השפות הקשות ביותר ללמידה, בעיקר כאשר הפערים הלינגוויסטיים בין רוסית ועברית הם כה גדולים ולכן לימודי האולפן אינם תמיד מספיקים על מנת לספק כישורי שפה נאותים, בעיקר כאשר מדובר באוכלוסייה המבוגרת. כתוצאה מכך, ישנם רבים מבין עולי ברית המועצות אשר דוברים את השפה הרוסית כשפה עיקרית באופן יום-יומי.
כלי תקשורת מרובים בשפה הרוסית
על מנת לספק תכנים תרבותיים ובידוריים המדברים אל הקהילה הרוסית, לעדכן בחדשות רלוונטיות וכדי לשמור גם את קהילת העולים אשר טרם השתלבה היטב בחברה הישראלית מעודכנים ומחוברים, החל לצמוח עם השנים מגוון רחב של כלי תקשורת בשפה הרוסית. עיתוני חדשות ומגזיני תרבות, תחנות רדיו וערוצי טלוויזיה שלמים מיועדים לקהילת יוצאי ברית המועצות ומאפשרים לדוברי הרוסית במדינה לצרוך תכני תרבות, להתעדכן בחדשות ולהשיג מידע חיוני בקלות ובנוחות, בין אם השפה העברית עוד לא שגורה דיה על פיהם ובין אם פשוט נוח להם יותר לצרוך תרבות בשפת אימם.
פרסום נגיש
כיום, מבינים עסקים רבים בישראל כי על מנת להגיע אל פלח השוק המשמעותי למדי של חברת דוברי הרוסית בישראל, תרגום לרוסית של תכני הפרסום הוא לא פחות מהכרחי. כך, אנו רואים כיום כחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני תכני פרסום בשפה הרוסית, בכלל ערוצי הכבלים ניתן לבחור בכתוביות ברוסית ואפילו בדיבוב לרוסית בחלק מהמקרים. בנוסף, על אף שאינה נחשבת לשפה רשמית, ישנן תקנות וחקיקות שונות המורות על הנגשת תכנים שונים לקהילת דוברי הרוסית. כך למשל, כחלק מתקנות הרוקחים, יש לצרף לכל תכשיר רפואי כחלק מעלון לצרכן גם גרסה של תוכנו בשפה הרוסית. נכון להיום, מוקצות שעות מסוימות לשידורי תעמולה ברוסית בתקופת הבחירות והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מגדירה כי יש להקצות לפחות 5% מלוח השידורים לתכנים ברוסית ובערבית.
בנוסף להנחיות הקבועות בחוק, כיום ברוב המוסדות הציבוריים, ממשרד הפנים ועד המוסד לביטוח לאומי, ניתן למצוא פקידים דוברי רוסית המסייעים לפונים דוברי רוסית בכל צורכיהם. חוברות מידע רבות מתורגמות כיום לשפה הרוסית וכך גם נעשה עם שלטי הנחיות ומערכות לניתוב שיחות של חברות ומוסדות ציבוריים רבים, כחברה המספקת שירותי תרגום אנו יכולים להעיד כי אפילו מודעות דרושים מתורגמות גם בקביעות לרוסית.
תרבות נגד אלטרנטיבית
כיום, הולכת ומתגבשת קהילת צעירים גדולה של הדור הצעיר לעלייה מברית המועצות אשר מעוניינים לשמר את תרבות הוריהם. תנועות כמו "פישקא" או "דור 1.5", מורכבות מצעירים שעלו כילדים מברית המועצות בשנות ה-90 ואינם מוכנים לאפשר לכוחו הדורסני של כור ההיתוך למחוק את תרבות מוצאם. על מנת לשמר את השפה הרוסית ואת התרבות הרוסית כחלק מהדבק של הקהילה המהווה חלק נכבד מהחברה הישראלית, יוזמות קבוצות אלו אירועי תרבות שונים בשפה הרוסית, ממופעי מוסיקה וערבי הקראת שירה ועד ליוזמות קולנועיות, תרגול והעמקת השפה הרוסית בקרב העולים שעלו כילדים ולימוד השפה הרוסית לאזרחי ישראל שרוסית אינה שפת אימם.
כך, הופכת המגמה שנתפסה בעבר כהסתגרות, כקשיי הסתגלות וכתופעה הראויה לגנאי בחברה הישראלית השואפת להומוגניות, הרי שכיום הופכת השפה הרוסית בישראל לבעלת ערך בפני עצמה וכמקור לגאווה והגדרה עצמית.