בעלי תו אמון הציבור ומחוייבים
לכלליו להגינות ושקיפות בעסקים

כיצד למדנו מהבודהיסטים להרפות מבלי שאמרו זאת כלל

article-icon

על הכוח העצום של התרגום ביצירת אידיאולוגיות

אנו משתמשים בשירותי תרגום למטרות רבות – החל מתרגום משפטי ועד ללוקליזציה של אתרים, תוכנות וחומרים שיווקיים. לרוב, יהיו מאמצינו ממוקדים בעיקר בהעברת המסר הכללי, את רוח הדברים, אל הקורא בשפת היעד. כל עוד המסר הוא יחסית פשוט כמו תיאור מוצר, הסכמי מכירה ואפילו מסמכים משפטיים מורכבים – הכל טוב ויפה. הבעיה האמיתית מתחילה כאשר אנו נדרשים להעביר מסר שאינו רק מורכב במהותו, אלא בעל משמעות תלוית תרבות ברזולוציות קטנות ביותר.

אחרי הכל, לא בכדי ישנו דמיון לשוני בין "טקסט" ו"טקסטיל", שכן כך אכן עובדת המילה הכתובה – היא שזורה בשכבות משמעות שתי וערב וההקשרים שבהם ניתן לקרוא את הטקסט וליצוק בו משמעות תלויה בקורא לא פחות מאשר בכותב. לכן, בבואנו להעניק שירותי תרגום מקצועיים עלינו לנהוג במשנה זהירות ובתבונה רבה כאשר אנו מתרגמים טקסט מורכב, בעיקר בתרגום ספרותי או של טקסטים אידיאולוגיים ולוודא שבכל שכבות הטקסט-יל, המשמעות נשמרת וניתנת להעברה לשפת היעד.

על שירותי תרגום ומונחים אטומיים

השימוש בשפה נועד בסופו של דבר להעביר רעיונות מאדם לאדם, הניסיון להעביר את המסר וליצוק את מהותו אל תוך סדרה של הברות יהיה תמיד ניסיון חלקי בכלל. לעולם לא נוכל להעביר את המסר שעל ליבנו בשלמות באמצעות השפה. עם זאת, לרוב השפה מספקת לנו פתרון מספיק בהחלט על מנת להעביר את הרעיון. כאשר אנו אומרים סירה בעברית, לומר Boat באנגלית לחלוטין מעביר את רוח הדברים. נוכל להשתמש גם במילים מדויקות פחות כמו "Ship" או "Dinghy" ועדיין המילה תורה על משהו שקרוב מאוד לתחום ויספיק על מנת שנבין במה מדובר.

עם זאת, ישנם מונחים אשר אינם ניתנים להמרה כזו. במקרים כאלה הוראת המילה היא ייחודית למושג כל כך מדויק, כל כך ייחודי, כל כך בלתי ניתן להמרה, עד שכל סטייה קטנה ביותר מהמילה תגרום לנו להחמיץ את משמעותה עד לעיוות מוחלט של המושג. מושגים כאלה אכנה כאן לצורך הדיון "מונחים אטומיים" – אשר אינם ניתנים לחלוקה נוספת או לנטילת חלק עם משפחת מושגים אחרת.

המילה אינה חייבת לשמש בכל הקשר כמונח אטומי, אלא רק בהקשרים מסוימים. למשל,  במאמר על כלי שיט המילה "סירה" תאמר דבר אחד, אבל במאמר על אופנועי אספנות, אנו נדבר על דבר שונה לחלוטין (ועוד אפילו לא דיברנו על מה יקרה במאמר על יינות…).

גם החמצה מסוג זה, אמנם, תסתיים אך ורק באי דיוק מרגיז או מתסכל. הכוח האמיתי של תרגום המונחים האטומיים מתחיל כאשר הטקסט לשמו נדרשים שירותי תרגום טעון במשמעות עמוקה ומסרים אוניברסליים שיש לשמר באדיקות. במקרה כזה, "רוח הדברים" שמועברת עלולה מאוד בקלות לעבור דרך המשקפיים האידיאולוגיים והתרבותיים של המתרגם ולקבל משמעות שונה בתכלית מזו שבה היה טעון הטקסט המקורי.

כיצד תרגום בונה עיקרי אמונה

אחד ההבדלים העיקריים בין היהדות לנצרות נובע באופן שבו הדת מבססת את עצמה. בעוד שהיהדות היא דת כלכלית-משפטית המפעילה את סמכותה באמצעות מערכת חוקים, הנצרות מתבססת על עקרונות אמונה שיש לקבל על עצמך. כלומר, הפיקוח מתמקד על במה אנו מאמינים ולא מה אנחנו עושים. לכן, מחפשת המחשבה הנוצרית פעמים רבות ביסוס לעיקרי אמונתה בתוך הטקסטים המקודשים לה. התנ"ך עומד לרשותה של הנצרות כאשר הוא מתורגם ליוונית. כאן בדיוק ניתן לראות כיצד התרגום של מונחים אטומיים עשויים לשנות אידיאולוגיה.

על הדוגמה המובהקת ביותר לתרגום מילולי מדי חתום הקדוש הירונימוס, אשר תרגם את התנ"ך מעברית ללטינית במאה ה-4 לספירה. בהגיעו לספר שמות, סיפר לנו על משה רבינו ש"קרן עור פניו" כששוחח עם אלוהים, אך בתרגום של הירונימוס, הפכו פניו הקורנות של משה לשתי קרניים שצמחו לו באמצע מצחו. הטעות התגלגלה גם אל הרנסאנס האיטלקי, אז פיסל מיכלאנג'לו את משה עם שתי קרניים ממש באמצע המצח. עוד על תרגום התנ"ך תוכלו לקרוא גם במאמר זה.

בתולה או עלמה?

בספר ישעיהו נכתב הפסוק: "הִנֵּ֣ה הָעַלְמָ֗ה הָרָה֙ וְיֹלֶ֣דֶת בֵּ֔ן וְקָרָ֥את שְׁמ֖וֹ עִמָּ֥נוּ אֵֽל". בתרגום השבעים, פרויקט הענק אפוף האגדות לתרגום התורה ליוונית, תורגמה המילה "עלמה", שלנו כדוברי עברית מובן שמדובר על בחורה צעירה, למילה פרתנוס (παρθένος) אשר משמעותה אכן "נערה צעירה", אך לה גם משמעות נוספת – בתולה. פסוק זה הוא אחד המשומשים ביותר לביסוס הנבואה על לידת בתולה, אשר בעל מקורות רבים מדתות מזרחיות עתיקות, אך הימצאותו, לכאורה, בתנ"ך, נותן תוקף מונותאיסטי לנס.

מי נפל משמיים?

עיקרון יסודי נוסף בנצרות המבחין אותה מהיהדות הוא עיקרון הפרדת הטוב והרע. כלומר, בעוד שביהדות אלוהים הוא אלוהי הטוב והרע וגם מערכות הרוע שבעולם – השדים, המשחיתים והמזיקים, המחלות והמלחמות – הם כולם עובדים בשירותו, הרי שבנצרות ישנו דואליזם מוסרי. השטן הוא אויבו של ישוע ומלכות אלוהים ומתקיימת ביניהם מלחמה. הרעיון של לוציפר, בן האל שנפל משמיים, האח הפחות מוצלח של ישוע, ומחליט לנקום הוא קרדינלי למערכת הזו. גם כאן הביסוס למיתוס מגיע מדברי ישעיהו: "אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל-גּוֹיִם". השם "הלל בן שחר" תורגם בתרגום הוולגטה ללטינית כ-Lucifer – אשר משמעותו הוא "נושא האור". זוהי הצרה בתרגום מטאפורות, הן עלולות מאוד בקלות לצאת מהקשר. במחקר מקראי שנעשה במאה ה-20, נמצא כי הלל בן שחר היה מלך בבלי שירד מגדולתו. אך תרגום ישיר למדי סיפק לנו בלטינית את המלאך נושא האור שנפל מהשמיים אל הארץ.

להרפות או לכבות?

הכתבים הבודהיסטיים נעשו נגישים למדינות המערב בעיקר דרך שירותי תרגום שנעשו מפאלי (השפה ההודית העתיקה של הכתבים הבודהיסטיים) לגרמנית ולאנגלית. אחד ממושגי היסוד הוא उपादान – אופאדאנה. זהו אחד הגורמים המרכזיים לסבל בקיום. המונח תורגם בגרמנית ל-Anhaftung, שמשמעותה הוא "היאחזות". המתרגם נקלע כאן לבעיה לא פשוטה. משמעותו המילולית של המושג אופאדאנה הוא "היות אחוז בשלהבת הנר". כיצד מתרגמים את הדבר הזה בצורה ראויה ומובנת, על מנת שניתן יהיה לתרגל מדיטציה ולהבין למה מהקדיש את תשומת הלב? המתרגם בחר ב"היאחזות" כדי לתאר את המצב הזה. כיום, בכל תפיסת ניו אייג' נפוצה, המילים "לשחרר" ו"להרפות" משומשות הרבה. דרך המסננת המערבית הופכת התפיסה למין קול של חוסר מחויבות, שחרור מוחלט, אולי אפילו הסרת אחריות. עם זאת, המסורות הבודהיסטיות העתיקות הן שמרניות מאוד וקוראות למשמעת רבה. היכן שהמערב קורא "היאחזות", קורא המזרח לכבות את האש, להחליש את שלהבת הנר. אין רע בלהאחז כל עוד אנו לא בוערים במלוא קיומנו בצורך להיאחז. לכן ההיפך למצב זה הוא המושג הידוע "נירוואנה" – שפירושו, "זה שכיבה את שלהבת הנר".

אנו בתרגו שמחים להעניק שירותי תרגום מקצועיים, מדויקים ותלויי הקשר, שכן עבודת המתרגם היא קריטית ודורשת חקר רב, שכן בקלות רבה מאוד דרך מסננותיו התרבותיות – תהפוך נערה צעירה לבתולה, את כיבוי ההשתלהבות להסרת אחריות ומלך שחצן לנסיך האופל.

קראו עוד על חברת התרגום שלנו

שינוי גודל גופנים