תרגום ספרות איכותי דורש מכל העוסק בשירותי תרגום למצות עד תום את פוטנציאל כשרונו ויכולותיו. אחרי הכל, מדובר בלא פחות מפלא. נשווה בנפשנו, יושב לו אדם במדינה מסוימת, עם ההקשרים התרבותיים והשפתיים הייחודיים לה, ומחבר על הכתב את הרהוריו, תקוותיו ומבטו האינדיבידואלי על העולם. מהצד השני של העולם, יושב אדם ובונה גשר תרבותי ושפתי שמאפשר לכל קורא בשפה ובתרבות אחרת להציץ אל עולמו הפנימי של הכותב ולחוות אותו כאילו נכתב בשפת אמו. על מנת שתרגום כזה באמת יעבור, נדרשת יותר מבקיאות מעמיקה בשפה האנגלית והעברית. יש צורך בבנייה של עולם מקביל לזה המתואר ברומן, שיהיה נגיש להקשרים התרבותיים העבריים, אך עדיין לא ייתן את התחושה שהעלילה מתרחשת בישראל.
חשיבות הנאמנות למקור
בבואנו לבצע תרגום מאנגלית לעברית לרומן ספרותי העיקרון המנחה לא יכול להיות פשוט שימוש בשפה הגבוהה ביותר. תרגומים כאלה אכן קיימים, כמו למשל תרגומו של דוד פרישמן ל"כה אמר זרתוסטרא" שעוטה נופך כמעט תנ"כי. על אף העובדה שלתרגום הזה יש קסם משלו, הקריאה בו מסורבלת מאוד. אם ברצוננו ליצור עולם מקביל בשפת היעד, עלינו להתאים את משלב השפה לזה של הדמויות ושל המעמד, התרבות והתקופה בה הן פועלות. למשל, בתרגומה המופתי של דבורה בארון ל"לוליטה" של נבוקוב, מורגש היטב המעבר החד במשלב השפה בין המספר, הומברט הומברט, האקדמאי האירופי המבוגר בעל השפה המתפייטת ודולורס הייז בת הטיפשעשרה האמריקאית. העברית היפה והשנונה בספר לא מטשטשת לרגע את התחושה שהעלילה מתרחשת בארה"ב של שנות החמישים. כדוגמא נגדית, ניקח את התרגום העברי ל"זן ואמנות אחזקת האופנוע" של פירסיג, אשר כולו מתרחש כמסע אופנועים לאורך ארה"ב. השפה הארכאית בה עשה שימוש המתרגם יוצרת זרות מהמרחב הנרטיבי המקורי ובאותה מידה יכולה הייתה העלילה להתרחש בין קיבוצי הגולן. דברים קטנים כמו שימוש במרכאות סביב מילים לועזיות שגורות מאוד כמו "סטייקים" או "פנקייק", עשויות לתת תחושה לא טבעית. למרבה הצער לא נערך תרגום נוסף לספר זה.
חשיבה יצירתית
פעמים רבות ייעשה בספר שימוש במשחקי מילים, באמצעים ספרותיים המעבירים רעיונות מורכבים על ידי מצלולים דומים או על ידי התייחסות לתרבות פופולרית או מונח היסטורי מאותה תרבות. מתרגם מקצועי המבצע תרגום מאנגלית לעברית לרומן, צריך למצוא את הדרך לשמר את הערך הספרותי הטעון בביטוי או באמצעי הספרותי ולהעבירו לשפת היעד או להחליט להשאירו כפי שהוא ולצרף הערה כדי לא לפגוע בנאמנות למקור. הדבר דומה לפתרון של תשבץ הגיון שהגדרותיו מתפרשות על 500 עמודים. אם נחזור ל"לוליטה", השזור כולו במשחקי מילים, נוכל לראות דוגמא מאלפת לכך . הספר נפתח במעין קטע שירה קצר:
“Lolita, light of my life, fire of my loins. My sin, my soul. Lo-lee-ta: the tip of the tongue taking a trip of three steps down the palate to tap, at three, on the teeth. Lo. Lee. Ta.”
כפי שניתן לראות, אין כמעט מילה בשיר הקצר שאינה מכילה מצלולים של השם "לוליטה", על מנת לחדד את עוצמת האובססיה של המספר לילדה המסכנה. כדי לתרגם זאת, יש צורך לשמור על משמעות המסר בשיר ועדיין לשמר את המצלול. במובן זה, בארון ביצע תרגום מבריק מאנגלית לעברית:
"לוליטה, הילת ימי, להט לילותי. חטאי, חיי. לו-לי-טה: בדל הלשון מטייל לו טיול של שתי טפיפות על תקרת הפה ונוקש, בשלישית, בשיניים. לו. לי. טה."
המשקל, המצלול והחריזה הפנימית נשמרים ללא כל פגיעה במשמעות הטקסט. כך, בגמישות יצירתית, קפדנות זהירה ושמירה על המקור התרבותי, יכול להפוך תרגום מאנגלית לעברית של יצירה ספרותית לגשר שפתי אל נשמת הכותב.
