על האתגרים בעבודות התרגום

שלא תלך לי לאיבוד בתרגום

article-icon

האתגרים במלאכת התרגום

למלאכת התרגום נלווית התמודדות עם מילים וביטויים שאין להם מקבילה בשפת היעד. תרגום ככלל הוא מלאכה של תיווך בין תרבויות, כי כל שפה משקפת את תרבות החברה שמשתמשת בה. לכן תרגום דורש מידה של יצירתיות ודמיון, לצד הבנת הטקסט והרוח בה נכתב. על המתרגם להתאים את הטקסט לשפת היעד, להנגיש אותו ולהקל על הקוראים להבין אותו, אבל במקביל להיזהר שלא להתאימו יותר מידי, שלא לחטוא לסופר ולכוונה הייחודית שניסה לטעת בכתוב. וזה נכון במיוחד כשמדובר במילים וביטויים יחידאים לשפה אחת.

על מילה אחת במקור, שהופכת לעשר מילים בתרגום

שפות "חוסכות" במילים לתיאור רעיונות ודימויים המצויים בהן בשימוש תדיר. כך נוצרות מילים ייחודיות שאינן קלות על הדק התרגום. למשל המילה Iktsuarpok שמשמעותה באינואיט, שפת האסקימואים, "תחושת ציפיה שמובילה אותך להציץ מחוץ לאיגלו כדי לראות אם מישהו מגיע". רגש כזה רלוונטי לתרבות האסקימוסית, אבל כנראה שלא תומצא לו אף פעם מקבילה מושלמת בעברית. כך גם בעניין המילה Waldeinsamkeit הגרמנית, שפירושה "ההרגשה של להיות לבד ביער". בישראל, שאין בה אלא יער אחד בלבד, לא הומצאה מילה שתייצג את התחושה המסוימת הזו. אגב, הביטוי "הרגשה של להיות לבד ביער" דורש בעצמו מקצה הסברים בעברית, כיוון שהעברית אינה מבחינה בין בדידות שלילית – loneliness לבדידות רצונית – solitude, כך שלא ברור אם הכוונה היא להרגשה נשגבת או איומה של "להיות לבד ביער". וישנה גם merak הסרבית, שפירושה "התחושה של אחידות עם היקום בזכות ההנאות הכי פשוטות בחיים". כדי לעשות צדק עם המילה הזו ידרשו למתרגם בין ארבע מילים לחצי משפט, תלוי עד כמה חשוב לו לדייק במשמעות.

מתרגם קביל מול מתרגם אדקווטי

וזה בעצם העניין. המתרגם מגשש אחר המקום האופטימלי לשרטט קו דמיוני בין שפת המקור לשפת היעד. בעגה המקצועית מדברים על "קבילות" מול "אדקווטיות". מתרגם אדקווטי יחתור להישאר כמה שיותר קרוב לטקסט המקורי, בעוד המתרגם על דרך הקבילוּת, ישאף לתרגם באופן שיפול בקלות על אוזן הקורא, ולכן יתאים את עצמו למערכת הלשונית והתרבותית של שפת היעד ולא יאריך בפרשנות. ניקח לדוגמא את המילה kilig בשפה הטגלוגית המדוברת בפיליפינים. משמעות המילה היא "התרגשות שאוחזת באדם שפוגש במי שהוא מאוהב בו". אפשרות תרגום אחת תהיה לקצוץ את משמעות המילה ולתרגם ל"התרגשות" או אולי ל"התרגשות-אהבה", בעוד האפשרות השנייה תהיה לשמור על המשמעות המדויקת של המילה – לתרגמה מילולית בגוף הטקסט או לכתוב אותה בשפת המקור תוך הוספת הערת שוליים מפרשת.

מצד שני, יש מילים שלא משאירות הרבה מקום לתמרון תרגומי. המילה "גוגלי", מילה מתחום הקריקט שמשמעה "כדור מכריע המוסווה על ידי תנועה של כאילו-שבירת רגל של החובט", לא משאירה ברירה אלא להיצמד למקור, תוך שימוש בכל המילים שידרשו לשם כך.

ומטבעות לשון? מה איתם?

עוד אתגר תרגומי הוא תרגום של מטבעות לשון שפשוט לא קיימים בשפת היעד. דוגמא משעשעת היא הניסיון לתרגם עצמים קולקטיבים (collective nounsמאנגלית לעברית. אלו ביטויים המתארים קבוצת חיות ממין מסוים באופן לא שגרתי ואפילו די תמוה, למשל: a murder of crowsa bouquet of pelicansאו a business of flies. תרגום אדקווטי ינסה להיצמד לרוח המקור ויחפש פתגמים ייחודיים על אותו המשקל, למשל – "ערב-רב של עורבים", "שוק שקנאים" או "ועידת זבובים". הדרך הקבילה תחתור לתרגום הקל ביותר על אוזן הקורא העברי, ותסתפק ב"להקת עורבים", "להקת שקנאים" ו"להקת זבובים".

ויש גם תרגומים מוצלחים במיוחד, שהם בהירים ונוחים לקורא כשם שהם נושאים בהצלחה את מטענן המיוחד ומשמעותן של המילים. המתרגם יחיעם פדן, מתרגם ספרי "מרגנית" לילדים ולנוער, הסביר איך נקלטו לארץ ה"שטרומפפס" הצרפתים והפכו ל"דרדסים" הישראלים: "'שטרומפף' אינה מילה צרפתית; משמעה 'גרב' בגרמנית. ואם כך, אחפש מילה נרדפת לגרב שתהיה מצחיקה. דרדס הוא בדיוק המילה הזאת." באותה הזדמנות הוסיף גם עקיצה: "בתרגום לאנגלית הם נקראו 'סְמֶרף', באיטלקית הם 'פופי' – מילים חסרות משמעות. כמה חבל!" דוגמאות נוספות (ורבות) ישנן בסדרת ספרי "הארי פוטר" מאת ג'יי קיי רולינג. המתרגמת גילי בר-הלל ניצבה מול עדת מילים מומצאות, שכולן מורכבות ממילים אמיתיות בשפה האנגלית, באופן היוצר כפל משמעויות. בר-הלל הפכה את ה- pensieve, צירוף המילהpensive (מהורהר) ו- sieve (מסננת) – כלי דרכו אפשר לצלול אל מעמקי הזיכרון – להגיגית, צירוף של המילים הגיג וגיגית. מצד שני, את שם בית הספר לקוסמות "הוגוורטס" הותירה על כנו. בכך אומנם איבדה את משחק המילים המצחיק, hog warts פירושו "יבלות החזיר", אבל הרוויחה את היכרות הקורא הישראלי עם מילה שהפכה לשם דבר עולמי, כמו גם את צלילו הקסום של שם בית הספר, שקשה לדמיין את ספרי "הארי פוטר" בלעדיו.

שינוי גודל גופנים