אם תמיד חלמת לרכוש כישורים בשפה חדשה, אך תמיד חששת מהתהליך המפרך, כנראה שאינך לבד. רבים, בעיקר בני האוכלוסייה הבוגרת, מתקשים מאוד ברכישת שפות חדשות. זוהי אחת הסיבות העיקריות לכך שילדים מתמודדים עם הגירה הרבה יותר בקלות מאשר מבוגרים. מוחם הגמיש מאפשר להם לרכוש שפות בקלות רבה. רבים תוהים אמנם, מדוע כל כך קשה לרכוש שפה זרה. ברשימה זו, נסקור כמה מהאתגרים עמם מתמודד המוח שלך בעת לימוד שפה חדשה וכמה עצות יעילות ללמוד טוב יותר.

יכולת המשתנה מאדם לאדם

ישנם אנשים, ובוודאי נתקלתם מתישהו באחד מהם בעת טיול בחו"ל, שפשוט תופסים שפה במהרה ומתחילים לדבר בה בביטחון מלא, בעוד שאנו עדיין נאבקים בשיחון המקומי. מחקרים שנעשו בתחום מדעי המוח אכן מוכיחים כי החיווט הייחודי של המוח שלנו עשוי לקבוע עד כמה נצליח להתמודד עם לימוד שפה. במחקר שנערך באוניברסיטת מקגיל, מוחם של המשתתפים נסרק לפני ואחרי שעבר קורס אינטנסיבי בן 12 שבועות בלימוד שפות זרות. החוקרים מצאו כי קשרים חזקים יותר בין מרכזי מוח המעורבים בדיבור וקריאה נצפו אצל המשתתפים עם הביצועים הטובים יותר.

לחזור לילדות

מבוגרים נוטים לנתח דברים יתר על המידה ולהתבונן בדברים בצורה שכלתנית. באופן אירוני, זהו בדיוק אחד החסמים הגדולים ביותר בעת לימוד שפה. אנו משקיעים מאמץ כה רב בלגייס את הבנתנו ולנתח את משמעות השפה, עד כי איננו מסוגלים פשוט לקבל דברים כפי שהם ולאמץ את השפה, בדיוק כפי שעשינו כילדים כשלמדנו את שפת אימנו. במובן הזה, מבוגרים נוטים לאמץ את השפה כאובייקט, להחזיק בכלליה ובאיבריה, אך איננו מסוגלים לעשות בה כל שימוש.

במשפט אחד – עלינו להבין ששפה היא דבר שעושים ולא דבר שלומדים. אמנם איננו יכולים פשוט להתחקות אחר הסובב אותנו כמו ילדים צעירים, אך ראוי שניקח מהם שיעור או שניים. כדי ללמוד בקלות וביעילות, ראוי פשוט להרפות, לתרגל את אוצר המילים ולדבר ללא פחד, עד שהדברים ייטמעו בנו. כן, זה עשוי להיות מביך וכנראה שנטעה הרבה, אך הנכונות להיות נבוכים תשתלם בסופו של דבר.

להקיף את החיים בשפה

ברוח זו, של לימוד ברוח הילדות, עלינו ליצור סביבה דומה לזו שבה רכשנו את שפת אימנו. התרגול בשיעורים לא יספיק כדי לחוות באמת את השפה. עלינו להקיף את עצמנו בשפה על ידי קריאת עיתונים (אפילו אם בהתחלה נבין רק מספר מילים), הקשבה לשירים, צפייה בסרטים וכו'.

קווי דמיון בין שפות

ככל שהשפה הנלמדת רחוקה יותר מבחינה לינגוויסטית משפת אימך, כך יהיה לך קשה יותר ללמוד אותה. כך למשל, לדובר עברית יהיה קל יותר ללמוד ערבית ואפילו אמהרית מאשר סינית או צרפתית. לדובר אנגלית יהיה עדיף ללמוד ספרדית או הולנדית מאשר עברית או יפנית וכו'. מחקרים מוכיחים כי מעבר לחסמים התרבותיים, מדובר בנטייה נוירולוגית של ממש. המוח שלנו רגיש לקווי הדמיון בין שפות ונעזר בהן במהלך הלימוד. כך קווי דמיון בין השפה העברית לערבית (למשל, השימוש בסופית ת' לציון ייחוס בנקבה, כמו בביטוי "קופת חולים", או سيارة الشرطة) יסייעו לנו בלימוד משמעותית.

אז כמה זה קשה? תלוי בשפה!

מחקרים עדכניים מצביעים על כך שישנן שפות קשות יותר ללמידה לדוברי אנגלית. הן ניחנות בכללים דקדוק רחוקים מאוד, דורשות למידה של תנועות והברות חדשות וזרות לדוברי האנגלית ואימוץ של אינטונציה ואופן דיבור או כתיבה אשר אינו אינטואיטיבי. בעוד שהולנדית או אפריקאנס נחשבות לשפות הקלות ביותר ללמידה (ואכן הולנדית נחשבת לשפה הקרובה ביותר לאנגלית באירופה וגם תושביה נחשבים לבעלי כישורי האנגלית הטובים ביבשת), שפות כמו העברית והטורקית המזרח תיכוניות, ההינדי או הרוסית, עשויות לאתגר אף יותר. השפות הקשות ביותר ללמידה עבור דוברי אנגלית הן סינית, קוריאנית, יפנית וערבית.

כדוברי עברית, יש לנו יתרון רב בלימוד השפה הערבית. יתרון זה יכול להעשיר את חיינו באופן משמעותי ולזכות אותנו במיומנות נדרשת מאוד בעולם. כישור זה עשוי להיות יעיל ביותר, למשל, במתן שירותי תרגום לערבית או תרגום לעברית למדינות דוברות אנגלית.