בעלי תו אמון הציבור ומחוייבים
לכלליו להגינות ושקיפות בעסקים

אילו מילים בערבית אומצו אל השפה העברית?

article-icon

אין הסחבק לבדו

השפה העברית המתחדשת ניעורה לחיים בראי החברה והזהות הישראלית הצעירה יחסית. אחד המאפיינים הניכרים ביותר של התרבות החדשה הוא הטרוגניות תרבותית שנוצרה עקב היות מדינת ישראל מדינת מהגרים. עקב סיבה זו, מלאה השפה העברית בביטויים רבים השאולים משפות זרות. מילים רבות מרוסית, גרמנית, יידיש וטורקית מככבות בשפה העברית המודרנית וסביר להניח כי רבים מאיתנו כלל לא יודעים שאנו עושים זאת. עם זאת, השפה אותה נוהגת העברית לארח לעתים הכי קרובות, היא השפה הערבית. הדבר הוא בלתי נמנע, אנו ממוקמים במרחב גיאוגרפי-תרבותי דובר ערבית ויהודים רבים שהיגרו ממדינו האסלאם דוברים אותה כשפת אימם. אלו כמה וכמה מילים שהיגרו מן הערבית אל העברית המודרנית וגם כמה שהיו שם מאות שנים לפני שמדינה יהודית עוד הייתה בתכנון.

מטבעות לשון וסלנג

רוב המילים שהיהודי הישראלי יודע הן כנראה מילות הסלנג שהושאלו מהשפה הערבית. אפילו זוכת האירוויזיון שלנו מייצגת את ישראל בעולם במילים "באסה-סבבה" – שתיהן מילים בערבית. משמעותן של הרבה מהמילים הללו סורסה וקיבלה פרשנות משלה, מפושטת מהמטען התרבותי שלה ומשומשת מחדש, כהעתק ללא מקור.

מילים במשקל "מפעול"

מספר הבניינים בשפה הערבית הוא כפול מזה שבעברית. משמעות הדבר היא כי ניתן להטות פעלים במגוון צורות ולתאר מצבים שבעברית מורכב יותר לתאר. אחד המשקלים הסבילים השימושיים בערבית הוא בצורה "מפעול". בניין זה מתפקד כמעין צורה סבילה של בניין פיעל, אך משמש לתיאור מצב. כך קיבלנו אל השפה העברית מילים רבות שמקורן בערבית.

  • מסטול – בערבית הספרותית, "סטל" (سَطْل) הוא דלי. מסטול, אם כן, הוא אדם ששמו עליו דלי, לא רואה ולא מבין מה קורה אתו (במובן מסוים, דומה לסלנג החדשני יחסית בעברית "טרוק").
  • מבאוס – נמצא במצב של "באסה" (بعصة). ומה זה באסה? בעגה העיראקית משמעותה "תיעוב" ו"עגמת נפש", ובעגות העירוניות והבדואיות? אצבע… במקום שללא הסכמה בהחלט יכולה להיות באסה.
  • מג'נון – משוגע, נמצא במצב של ג'נון (جنون), שיגעון.

מילות סלנג נוספות

  • חאלס (خلص) – אחת המילים השאולות הנפוצות ביותר. משמעותה פשוט – "מספיק".
  • אחלה (احلى) – בעברית משמעותה הפכה להיות "טוב מאוד", אך למעשה מדובר במילה המתארת יחס, "טוב יותר מ…". כפי שהמילה "קטיר" (הרבה) מוסבת ל"אקטר" (יותר מ…), כך המילה "חילו" שמשמעותה "טוב", או "מתוק", הופכת ל"אחלה". זוהי דוגמא קלאסית למילה בשפה זרה שמשמעותה מתאימה את עצמה כאשר היא עוברת לשפה אחרת.
  • סחבק – דוגמא טובה נוספת למילה המתארת יחס שהפכה לעומדת בפני עצמה בעברית היא "סחבק". "צאחב" (صاحب), הוא חבר. "סחבק", הוא "חבר שלך". המילה עברה גלגול מעניין, שכן נראה שבתחילה, שומשה כמו בערבית ("תשמע מה סחבק אומר לך"), אך בחלוף הזמן קיבלה ההטייה מעמד של מילה עצמאית, כך שנוכל לשמוע אדם אומר "אני סחבק שלך" ואפילו "אנחנו סחבקים".
  • סבבה (صَبَابَة) – בהרבה מובנים, זוהי כבר הרבה יותר מילה בעברית מאשר בערבית. דוברי ערבית רבים טוענים כי לא הכירו מילה זו עד ששמעו אותה מפי ישראלים. מדובר במילה מהערבית הספרותית שמשמעותה "כיסופים" או "אהבה צעירה". גלגולה של המילה אל משמעותה העברית העכשווית, "מצוין", או "כיף" (עוד מילה בערבית!) אינו ברור, אך המילה הפכה להיות חלק מההווי הישראלי.
  • אחסן – דומה לאחלה, אבל פירושו בעברית – אפילו יותר טוב. כלומר אחסן הוא אפילו יותר אחלה מהמילה אחלה 😊

ביטויים ומונחים

לא רק מילים השאלנו מהשפה, אלא גם ביטויים ומונחים רבים.

  • צורת ההגייה של שמות אישים גדולים שונים. למשל, אפלטון. שמו ביוונית הוא "פלטון", הוספת קידומת ה"אל" הערבית לשמו ("א-פלטון") עברה בעברית לשם "אפלטון".
  • כל הכבוד – הושאל מהביטוי "כל אל-איחתיראם" (كل الاحترام).
  • החיפזון מן השטן – اَلْعَجَلَة مِنَ الشَّيْطَان, ביטוי המדבר בשבחי האיטיות וקור הרוח. מציע לאדם לפעול לאט, לאט (או "שוויה-שוויה" – شوي شوي).
שינוי גודל גופנים