בעלי תו אמון הציבור ומחוייבים
לכלליו להגינות ושקיפות בעסקים

השפות שנכחדו מהעולם

article-icon

מרקם השפות בעולם הוא עשיר באופן פנומנלי. כיום קיימות בעולם כ-6500 שפות מדוברות. חלקן מדוברות על ידי מאות מיליונים כמו ספרדית ורוסית ואחרות אפילו על ידי מיליארדים – כמו סינית והינדי. עם זאת, לא רבים יודעים כי מתוך 6,500 השפות, כ-2000 מדוברות על ידי פחות מאלף איש. הנתון המדהים הזה ממחיש תופעה אשר הולכת ומתעצמת בעולם המודרני העובר תהליכי גלובליזציה מואצים – שפות רבות נעלמות מן העולם ועמן, עולמות תוכן שלמים של תרבויות שאבדו. על מנת שמר שפות אלו, נעשים מאמצים רבים על ידי ארגונים מקומיים ובינלאומיים כאחד להנחיל שפות הנמצאות בסכנת הכחדה לדורות הבאים על ידי לימוד, תרגום טקסטים מכוננים ויצירות מופת לשפות נכחדות והקלטה ותיעוד של השפה המדוברת.

כיצד שפה נכחדת?

גורם מרכזי, למרבה הצער, הוא טיהורים אתניים. כך למשל, הכיבושים האירופיים באוסטרליה ובאמריקה מחקו כמות של שפות שכיום לא ניתן עוד לאמוד. אך למה ללכת רחוק כל כך בזמן? בימים אלו ממש, קיים חשש ממשי כי פעולות דאע"ש בסוריה ובטריטוריות הכורדיות עשויות למחוק מן העולם את השפה הארמית כשפה מדוברת ולהשאירה בתחום האקדמי בלבד במחקרי הספרות, לימודי הגמרא ובחוג להיסטוריה ואשורולוגיה.

עם זאת, לרוב שפות נכחדות כאשר קבוצות אתניות שונות נטמעות בלית ברירה בתרבות אחרת, לרוב חזקה יותר. לעתים לימוד השפה המקומית נעשה במקביל לשפת המקור, ולעתים לכל אחת מהשפות ישנה פונקציה אחרת. כך למשל, הקהילות היהודיות באירופה הפכו את העברית לשפת קודש המשמשת לתפילות לצד ולימוד תורה בלבד לצד שפת המקום ששימשה לענייני חולין. במקביל, התרחש תהליך אחר שאופייני להיטמעות תרבויות – נוצרה השפה הקריאולית יידיש, שהיא מזיגה של גרמנית ועברית.

עם זאת, לרוב נאלצות תרבויות לוותר על שפתן ופעמים רבות גם למחוק את זהותן התרבותית.

מהן ההשלכות של הכחדת השפה?

שפה היא הרבה יותר מכלי תקשורת. היא נושאת בחובה מטען תרבותי רבוד ועשיר. לכן, כאשר קהילה מאבדת את שפתה, היא מאבדת לעתים קרובות יחד עמה חלק גדול מזהותה התרבותית. מכיוון שכפי שראינו, איבוד השפה כמעט תמיד הוא תוצאה של אילוץ, יש בו מן התבוסה ומחוויית החורבן.

אחרי הכול, חלק גדול מחייו התרבותיים, הרוחניים והאינטלקטואליים של עם נחווה באמצעות שפה. תפילות, מיתוסים, טקסים, שירה, אוצר מילים ועד לברכות יומיומיות, הומור, דיבור ילדים וניבים ייחודיים המתארים חוויה סובייקטיבית ייחודית. לעתים קרובות, מושגים רבים פשוט אינם ניתנים לתרגום ולכן כאשר השפה אובדת, אובדת יחד איתה חוויה והבנה ייחודית של הקיום האנושי.

שפות שנכחדו

זוהי רק רשימה זעירה של כמה מהשפות שאינן מדוברות יותר כלל באף נקודה בעולם.

שפות אתיופיות

באתיופיה בלבד, נכחדו השפות גפתית, מסמס, ווייטו וגעז. הגעז הייתה השפה האתיופית הרשמית של העולם העתיק וטקסטים מקודשים רבים נכתבו בה, ביניהם רבים מהספרים החיצוניים של היהדות אשר זמינים לנו כיום לאחר שבוצע להם תרגום מקצועי לעברית, אך נכתבו במקור בגעז. משמעות הדבר היא שחלק משמעותי מאוד מהמורשת ומעולם הספרות היהודי, נכתב במקורו בשפה שאיננה עוד. הגפתית מצוינת גם היא בתלמוד והייתה אחת השפות המדוברות בתקופה זו. האזכור האחרון לשפה זו מופיע ביומן מסעות מ-1947 בו מתאר המבקר באתיופיה כי מצא ארבעה אנשים בלבד הדוברים עוד את השפה.

המזרח התיכון ומסופוטמיה

שפות רבות אשר שמן מוכר לנו מטקסטים כמו התנ"ך, חיו לצד העברית והיו לשפות פקידות רשמיות באימפריות רבות שקמו ונפלו באזור המזרח התיכון. זהו רק חלק קטן משפות אלו.

  • מואבית
  • פיניקית
  • אכדית – שפה חשובה ביותר בה נכתבו כמה מהטקסטים המכוננים של המזרח הקדום. הכתב האכדי הוא הכתב המקורי בו נכתבה השפה העברית לפני שעברה לכתב האשורי (ארמי) בו אנו משתמשים כיום.
  • אמורית
  • שומרית
  • אוגריתית
  • אדומית

מזרח אסיה

בסין בלבד, השושלות הקיסריות מחקו בחלוף השנים לפחות 9 שפות הידועות לנו ובהודו, בה מדוברות עד היום כמות אדירה של שפות, נמחקו לפחות  שפות וביניהן הקוצ'ינית הפורטוגזית, שפה קריאולית שנוצרה עקב הכיבושים הפורטוגליים ואינה נמצאת עוד בשימוש. דוגמה נדירה ומעניינת לשפה אשר נמחקה דווקא בגלל העצמה ולא בגלל חורבן.

לא רחוק מהבית

אפילו כאן בישראל, ישנן כ-15 שפות הנמצאות בסכנת הכחדה. שפות כמו הערבית היהודית הברברית, המרוקאית, הלובית או הטוניסאית ואפילו יידיש, מדוברות על ידי מעטים ועשויות להיעלם תוך דור או שניים.

שינוי גודל גופנים